עולם הסחר האלקטרוני נוכח רק בשני העשורים האחרונים וההשפעה שיצר היא לא פחות מפנומנלית.
התעשייה צומחת באופן עקבי בלמעלה מ- 20% מדי שנה ברחבי ארה"ב והעולם המתפתח וכעת היא כה נפוצה עד שהיא מאלצת (וכופה) ספקים לוגיסטיים וחברות הפצה לשינויים מרחיקי לכת לא רק בערוץ הB2C אלא ממש בהתנהלות המסורתית של החברות בעולמות ה B2B .
ההשפעה שהחלה בעולמות הדיגיטל בעיקר אצל הקמעונאים עברה מהר מאוד לחברות הלוגיסטיות וההפצה שנאלצו לעבור טרנספורמציה והסתגלות לעולם חדש מורכב ומאתגר במיוחד.
יותר ויותר לקוחות קונים מוצרים באופן מקוון ולא מבקרים פיזית בחנויות, שכן עסקים בתחום המסחר האלקטרוני יכולים להציע מלאי נרחב יותר, לעתים קרובות בעלות מופחתת בהרבה.
אמזון, שלא מסתפקת רק באיסוף נתונים על לקוחותיה באמצעות מדיומים דיגיטליים, אלא מביאה תובנות דרך מכשירים כמו אלכסה ואקו, שבעצם חוקרים את תכונות אישיות של המשתמשים באמצעות השאלות והשיחות שלהם עם המכשירים (וכנראה גם דרך פענוח ההקלטות שמבוצעות 24/7 דרך הפלטפורמות הנ"ל)
אלגוריתמי הבינה המלאכותית של אמזון מאפשרים לה לנהל את הלוגיסטיקה שלהם בצורה כזו שתוכל לחזות מי הולך לקנות מה ומתי הם הולכים לקנות את זה. על בסיס זה, אמזון יכולה לשלוח את המוצרים האלה למחסנים הקרובים מאוד למקום מגוריו של הצרכן ולספק אותם תוך כשלושים דקות מרגע ההזמנה.
דוגמה מעניינת : אמזון עשתה זאת ברמת דיוק גבוהה במיוחד במהלך השקת החלק האחרון בסדרת הספרים הארי פוטר.בהתבסס על נתונים של צרכנים שקנו מהדורות קודמות של הסדרה, היא הצליחה להעביר ספרים לשכונות סמוכות ולהעבירם במהירות רבה לאחר כניסת ההזמנות. מלבד הפיכת הלוגיסטיקה לחלקה, שירותים כאלה גם מעלים את שביעות הרצון של הלקוחות ומייחדים את השירות הבלתי מתפשר של אמזון.
על פי המחקרים שאמזון מפרסמת עבור כל מיליארד דולר במכירות חדשות שמסחר אלקטרוני מייצר, יש צורך בשטח נוסף של 830,000 מטרים רבועים. ובהשוואה לקמעונאות המסורתית, מסחר אלקטרוני זקוק לשטח מחסן פי שלושה יותר בכדי להתאים למוצרים באופן שמזרז את בחירת המוצרים ובכך מקצר את זמני האספקה.
לפי מחקרי האום עד שנת 2050 68% מאוכלוסיית העולם תגורר במרכזי ערים.
פירוש הדבר שמחסנים צריכים להיות ממוקמים קרוב ללקוחותיהם בכדי שניתן יהיה לספק משלוחים מהירים . ההשפעה המיידית היא גידול הביקוש לנדל"ן רלוונטי מכיוון שאין מספיק מקומות פנויים בקרבת כבישים מהירים, שדות תעופה וכו מה שיגרום לעליית המחירים. מה שמכניס אותנו לעולם של לוגיסטיקה עירונית שונה וחדשנית
עם מרכזי הפצה גדולים בפאתי הערים ומרכזי הפצה קטנים במרכזי הערים – אילו ינוהלו עפ"י האלגוריתם החכם שיגדיר מה אמור להיות בכל אחד מהמרכזים הללו (ככל שהדרישה הצפויה של הפריט תגדל כך יאוחסן קרוב יותר ללקוח והבאים בתור בביקוש יהיו במעגל הרחוק יותר שיזין את המרכזים הפנימיים.
וכמובן אי אפשר שלא לדבר על האוטומציה במחסנים עצמם ופתרונות דומים בעולם ההפצה ועולם המסירה…
המחסור הגדול במשאב האנושי יאלץ את כולם לפתרונות אוטונומיים כדוגמת מחסנים אוטומטיים, מה שיאלץ שוב להכניס במחסנים הללו רק מוצרים בעלי תנועה גדולה במיוחד ע"מ שנוכל לראות ROI חיובי בהשקעה הגדולה הכרוכה בבניית המחסנים הללו.
מגמה נוספת שאנחנו רואים אצל הקמעונאים (בעיקר בעולם המזון) , שימוש בחנויות הקיימות לביצוע ההזמנות והפיכתם ל"מחסנים קדמיים" וקרובים יותר ללקוחות .
ההשפעה החיובית במקרה הזה היא כפולה , גם בחנות הפיזית בעיקר בנושא רענון המלאי, הקפדה יתירה על ניהול המלאי והמצאי בחנויות מה שמשפיע על טריות האיכות המוצרים בחנות ועליה משמעותית בפריון העבודה של עובדי החנות – מה שגורם להשפעה חיובית ללקוחות המבקרים בחנות הפיזית (מניסיון אישי אף מגדיל את פדיון החנויות עצמן בעקבות זאת) ומאידך – הקירבה ללקוח הסופי מקטינה את זמן האספקה ואת העלויות הכרוכות בה. כמובן שפעילות שכזו תהיה פחות יעילה לעומת רובוטיקה אך היא פתרון שנכון עד מכסת הזמנות שלא מייצרת נזק בחנות (ככלל אצבע הייתי מגדיר פעילות אונליין עד 10% מפדיון החנות הפיזית)
חברת- Target עברה למשלוח של יותר הזמנות מחנויות, והיא מדווחת שהמרחק הממוצע של החבילה ירד מ 799 מיילים ל 322 מיילים ועלייה משמעותית באפשרות של קליק &קולקט מהחנויות ע"י הלקוחות, מה שהוריד לה משמעותית את העלות למשלוח ופיצה על העלויות הנוספות של ליקוט בחנויות.
האתגרים המרכזיים והפתרונות שלנו כאנשי שרשרת אספקה העתידית :
- המשאב האנושי
- יכולות חיזוי מדויקות והיערכות מתאימה לגמישות הדרישות
- ייעול מערכות ליקוט הפצה ומסירה
קושי גדול בגיוס הכשרה ושימור של עובדים בכל חוליה בשרשרת – מעבר לפתרונות רובוטיים ואוטומציה של תהליכים במחסנים ובעולם ההפצה ובעולם המסירה.
טכנולוגיות תומכות תהליכים – להיות ראשונים (או השניים…) לאימוץ והטמעת התהליכים באירגון.
טכנולוגיות לאופטימיזציה מקסימאלית בעולם ההפצה וחדשנות בעולם המסירה!
יכולות חיזוי (מערכות AI) וזיהוי ביקושים והיערכות מלאי / לוגיסטיקה והפצה מוקדמת .
ג'ק מא, יו"ר ומייסד עליבאבא, אמר כי הוא צופה עתיד בו הבינה המלאכותית תסייע לאנשים לעבוד 12 שעות בשבוע בלבד. הדברים נאמרו במסגרת שיחה משותפת בינו לבין מנכ"ל טסלה, אלון מאסק, בפתיחת כנס הבינה המלאכותית העולמי הנערך בשנגחאי ממש בשבועות האחרונים (סוף אוגוסט 19)
(לינק לשיחה אלון מאסק ו ג'ק מהhttps://m.youtube.com/watch?v=uJ5w11Cm3gM)
פתרונות הפצה ותחבורה מעופפים:
עד שנת 2027 יושקעו כ 29 מיליארד דולר רק בתחום כלי הטייס הלוגיסטיים הבילתי מאויישים
אמזון כבר השקיעה יותר מחצי מיליארד דולר בפיתוח פלטפורמת רחפנים לתחום ה B2C והשיקה את הרחפן שלה בחודשים האחרונים.
בתערוכת AUVSI שהתקיימה באפריל האחרון בשיקגו נוכחתי לראות לא מאות רבות של חברות בתחום כלי הטיס האוטונומיים שנכנסים לעולם הלוגיסטי ולעולם ההפצה.
גם ""Uber וחברת "BELL" הציגו בכנס והן מתכוונות להשתמש בכלי רכב כאלה לצורך אספקת שירותי מוניות אוויריות אוטונומיות , שכמובן יהיו רלוונטיים לשימוש גם לתחום השילוח .
תעשיית הלוגיסטיקה האוטומטית המבוססת על שימוש במזל"טים ומכוניות טרם מיושמת. יתכן וטכנולוגיות לוגיסטיות יעברו לכאן בקרוב מאוד… כמובן בכפוף לרגולציה חדשה שמתאימה את עצמה למציאות החדשה (גילו נאות – אני שותף בחברת "GADFIN" שבונה מערכות לוגיסטיות אוויריות ).
זה לא אומר שכל חברה לוגיסטית צריכה לקנות מל"טים ולהשקיע במכוניות בנהיגה עצמית – אבל זה כן אומר שחברות חייבות לחפש שיטות משלוח לא שגרתיות ועדיף לעקוב אחר מגמות כאלה שהן גדלות לפני יישום הרעיונות האלה.
להכיר את הלקוח : אין תחליף מלשתף לא רק את כלל מרכיבי השרשרת שיווק כספים וכלל חלקי האירגון כדי לספק שירות מצטיין – הלקוח עצמו חייב להיות חלק מהמהפכה שנועדה עבורו ולכן חשוב לשתף גם לקוחות בבניית שרשרת העתיד (נרחיב בנושא במאמר נפרד)
לסיכום :
לוגיסטיקה ומסחר אלקטרוני קשורים זה בזה ותלויים זה בזה. ההתקדמות בטכנולוגיה, העלייה בציפיות של הלקוחות, התחרותיות הרבה יותר וגורמים מקרו-כלכליים ופוליטיים רבים אחרים יעצבו את הנוף העתידי של הלוגיסטיקה והמסחר האלקטרוני!
צמצום עלויות והנגשת פתרונות חדשים ויצירתיים מוכווני לקוח סופי בשרשרת העתיד היא הבסיס להצלחת האיקומרס כולו!
ובקטנה לסיום:
חדשנות וסקרנות כחלק מערכי האירגון
יכולת האירגון לשרוד בים הגועש של השינויים מבוסס על היכולת לניהול השינוי והטמעת תהליכים – רק כך ניתן לשרוד במציאות המשתנה!
ההמלצה : להגדיר איש הנהלה בכיר (בדרגת סמנכ"ל) שיעסוק בחדשנות – החל ממפגשים קבועים ביומן לפגוש חברות סטארטאפ וחדשנות ועד פתיחת "חממת סטארטאפים קטנה /גדולה כחלק מאירגון.
"אימוץ השינוי" כחלק מאורח החיים של האירגון "מאמן" את האירגון כולו לחיות בעולם משתנה והופך אותו ל"קל וזריז" יותר ומותאם לערכי המציאות המשתנה.