תפיסת ניהול שרשרת אספקה – Supply Chain Management – פותחה לפני כמעט 40 שנה כדי לבטא את הצורך לשלב את התהליכים העסקיים המחברים בין הספקים המקוריים למשתמשים הסופיים. בארגונים רבים הוקמה יחידת שרשרת האספקה כחלק ממערך התפעול. שרשרת האספקה הארגונית אחראית למשימה החשובה של מימוש האספקות ללקוחות והבטחת שביעות רצונם לאחר האספקה. שרשרת האספקה קמה על מנת לתת מענה לצורך בגורם אחד ויחיד שיהיה אחראי לכול תהליך האספקה מקצה לקצה, משלב תכנון המלאי והרכש, דרך הייצור ועד המשלוח ללקוח. לפני הקמת שרשרת האספקה האחריות לאי עמידה באספקות ללקוחות הועברה בין הגופים השונים על פי גישת "תפוח האדמה הלוהט" מבלי שאף גורם לקח על עצמו אחריות לתקלות ולעיכובים אלא הטיל את האחריות לגורם שלפני או אחריו בתהליך.
בתחילת דרכה של שרשרת האספקה מרבית הפעילות התפעולית והיצרנית בוצעה על ידי הארגון תוך התבססות מועטה על קבלנים וספקים חיצוניים. ברבות השנים החלה להתפתח מגמת השימוש בקבלני משנה ויציאה למיקור חוץ – Outsourcing לביצוע פעילויות שאינן בתחום עיסוקי הליבה התפעוליים. ארגונים החלו להעביר פעילויות לספקים מובילים מומחים בתחומם אשר סייעו לארגון לשפר את ביצועיו העסקיים. בתחילת הדרך לא סמכו הארגונים על הספקים ודרשו מהם לספק את התוצרת אליהם על מנת לבדוק אותה בטרם נשלחה ללקוחות. העצמת השותפות ותחושת הביטחון בספקים הביאה למעבר מגישת שרשרת האספקה בה כל המוצרים נשלחו ללקוחות לאחר שנבדקו בארגון להתפתחות גישת רשת האספקה – בה המוצרים נשלחים מהספקים ישירות ללקוחות ללא צורך לעבור בדיקה על ידי הארגון. מבנה תהליך האספקה הארגוני לא היה עוד תהליך טורי של שרשרת מהספקים דרך הארגון ללקוחות אלא רשתי – מעבר ישיר בין ספקים ללקוחות ובין ספק לספק ללא התערבות הארגון ובכך הפך התהליך הטורי של שרשרת האספקה לרשת אספקה גלובלית חובקת עולם.
התפתחות גישת רשת האספקה הביאה לשינוי מהותי בתפיסת ניהול שרשרת האספקה – לא עוד טיפול פיסי בחומרים ומוצרים מוחשיים הכוללים ייצור ובדיקה של המוצרים לפני משלוח ללקוחות אלא ניהול וירטואלי של פעילויות – הזמנות לקוח, הזמנות רכש מספקים, פקודות עבודה לייצור, הוראות איסוף של חומרים ומוצרים ממחסנים והנחיות משלוח למשלחים שמרביתן נעשות אצל ספקים ושותפים עסקיים מרוחקים מבלי שהמוצרים עוברים דרך הארגון עצמו.
ניהול שרשרת האספקה כולל אחריות לשני תהליכי אספקה – תהליך האספקה הפנים ארגוני ותהליך האספקה החוץ ארגוני. שרשרת האספקה הפנים ארגונית כוללת את כל הגורמים והיחידות העוסקות בתכנון וניהול החומר, הרכש מהספקים, הייצור בארגון או באמצעות קבלני משנה, ניהול הזמנות מהלקוחות והלוגיסטיקה – שילוח והפצה עד למחסן או אל בית הלקוח. שרשרת האספקה החוץ ארגונית ניתנת להפרדה לשני מרכיבים: מצד אחד הפעילות מול הספקים אשר מהם רוכש הארגון את החומרים והמוצרים הנדרשים לו על מנת לתת מענה לדרישות הלקוחות, צד זה של השרשרת מכונה שרשרת האספקה ומהצד השני הפעילות מול לקוחות הארגון – מפיצים, קמעונאים, סיטונאים וכן לקוחות סופיים – משתמשים הרוכשים את המוצרים מהארגון, צד זה של השרשרת מכונה – שרשרת הביקוש. שילוב של שני צידי השרשרת, ניהול שרשרת האספקה מצד הספקים וניהול שרשרת הביקוש מצד הלקוחות מביאים ליצירת תהליך חדש עליו אחראית יחידת שרשרת האספקה הארגונית והוא תהליך ניהול שרשרת הערך הארגונית המקיף את כל תהליכי יצירת הערך של המוצרים בארגון מרכש החומרים מהספקים ועד אספקת המוצר הסופי ללקוחות. אסטרטגיית שרשרת האספקה הארגונית קובעת באילו מצידי שרשרת האספקה החיצונית ייתמקד הארגון האם בפעילות מול הספקים- שרשרת האספקה, או בפעילות מול הלקוחות – שרשרת הביקוש.
ארגון הבוחר להתמקד בשרשרת האספקה מול הספקים יישם את גישת שרשרת האספקה הרזה – Lean Supply Chain , המבוססת על הגישה הניהולית של ניהול רזה שהיתה גישת הניהול המובילה עד לפני כ 10 שנים. גישת שרשרת האספקה הרזה שמה דגש על מרכיבי העלות והיעילות במטרה להקטין את עלויות הרכש והייצור ולצמצם את הבזבוז. לעומת זאת ארגון הבוחר להתמקד בשרשרת הביקוש הממוקדת בלקוח יישם את גישת שרשרת האספקה הזמישה – Agile Supply Chain , המבוססת על גישת הזמישות – Agility שהינה הגישה הניהולית המתקדמת ביותר בעולם כיום. גישת שרשרת האספקה הזמישה –זריזה, גמישה וזמינה, שמה דגש על התגובתיות והאפקטיביות, תוך מתן מענה מיטבי לצרכי הלקוח – הבטחת האספקות הנדרשות בזמן קצר.
שרשרת האספקה הזמישה מאפשרת לתת מענה למהפכת הסחר האלקטרוני eCommerce – והדרישה של הלקוחות לפישוט וקיצור תהליכי האספקה. שרשרת האספקה האלקטרונית – eSupplyChain המבוססת על התפתחות הטכנולוגיה והתקשורת התומכת בתהליכי הסחר האלקטרוני ומאפשרת תקשורת ישירה ומהירה בין כלל מרכיבי שרשרת האספקה – ספקים ולקוחות. רציפות וזמינות התקשורת מאפשרת קשר ישיר בין המשתמשים – לקוחות סופיים לבין הספקים המקוריים ובכך הקטינה את הצורך בגורמים המתווכים לאורך שרשרת האספקה – יבואנים, מפיצים, קמעונאים, סיטונאים – הלקוחות יוצרים קשר ישירות עם ספקים לרכישת המוצרים ואלו שולחים את המוצרים ישירות ללקוחות. רכש ישיר מהספקים ללקוחות מחייב את הספקים להתאים את מבנה שרשרת האספקה שלהם לצרכי השוק המשתנים ולפתח יכולות לוגיסטיות וניהול הזמנות מתקדמות שיאפשרו לספק את המוצרים שלהם ללקוחות בזמן קצר וכך התפתחה גישת שרשרת האספקה השטוחה – Flat Supply Chain . התפתחות התקשורת והטכנולוגיה איפשרה גם העברת מידע לגבי זמינות משאבי שרשרת אספקה – אמצעי ייצור, הובלה ואחסון. ארגון שברשותו משאבי שרשרת אספקה לא מנוצלים מציע לארגון שזקוק להם באותו הזמן להשתמש בהם באופן זמני וכך התפתחה גישת שרשרת האספקה השיתופית – Shared Supply Chain המאפשרת לארגונים לשתף משאבים, להגדיל את נצילותם ולהקטין את עלויות השימוש בהם.
לסיכום, תחום ניהול שרשרת האספקה משתנה כל הזמן ומתאים את עצמו לשינויים בשוק, לדרישות הלקוחות, תוך ניצול התפתחות הטכנולוגיה. היכולת של שרשרת האספקה להיות זמישה ולפתח יכולות המהוות תוספת ערך ויצירת יתרון תחרותי לארגון, הפכה בשנים האחרונות את שרשרת האספקה לגורם משמעותי ומוביל במרבית הארגונים בארץ ובעולם.
