Resilience-of-supply-chains-משרד הכלכלה והתעשייה

החוסן של המגזר העסקי בישראל להפרעות בשרשראות אספקה גלובליות: ניתוח רגישות מבנית ומדיניות בין-לאומית

נכתב על ידי: ד"ר לירון אמדור, נדב כספי

הנחיה ועריכה: גלעד בארי, אמיר רובין, אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון

מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה

• העבודה הועברה אלינו ע"י מירב גרוסמן, מנכ"לית המכון לייצור מתקדם

לאורך העשור האחרון עולה דאגה במדינות רבות מניהול סיכוני חוסן שרשראות האספקה. זאת, בעיקר כפועל יוצא של מתחים גיאופוליטיים (המתיחות הכלכלית בין סין וארה"ב ), הקורונה ומלחמת רוסיה אוקראינה, וכן השפעות ארוכות טווח של שינוי האקלים. במדינות רבות חל שינוי תפיסתי, ביכולת לסמוך על מערכת הסחר הבינלאומית שתפעל אך ורק על ידי כוחות השוק, וננקטו צעדי מדיניות משמעותיים לצורך שיפור ניהול הסיכונים וחיזוק החוסן הכלכלי.

מטרת העבודה הנוכחית הינה לספק עקרונות למדיניות חיזוק חוסן משקי של ישראל, מבוססת על תשתית ידע, למול פגיעה אפשרית בשרשראות אספקה גלובליות, וגזירת כיווני מדיניות ראשוניים המתאימים לאתגריה של ישראל נוכח המגמות העולמיות. בעבודה הנוכחית נבחן את החוסן המבני של שרשראות האספקה של ישראל, ללא תלות בתרחיש ספציפי. בנוסף על כך, העבודה ייחודית בנוף הנוכחי של שיח המדיניות בישראל בכך שהיא מאמצת מבט רוחבי על כלל ענפי המגזר העסקי, ולא רק על ענפים ספציפיים. לאלה יש יתרון מבחינת יכולתם לתת מענה פרטני לענף או לתרחיש אך קשה להגיע מהם לתמונת מאקרו.

העבודה כוללת שני פרקים: פרק ראשון עוסק בסקירה השוואתית של מדיניות חוסן שרשראות האספקה בחמש מדינות נבחרות: מעצמות מחד – ארה"ב והאיחוד האירופי, ומדינות השוואה מאידך- דרום קוריאה, אירלנד וסינגפור; פרק שני עוסק בבחינת רגישות הכלכלה הישראלית לצווארי בקבוק בשרשראות אספקה עולמיות בהתבסס על בסיס נתונים ייחודי שהוכן לאחרונה על ידי ה OECD ומאפשר לעקוב אחר הרגישות ברמת ענפי הכלכלה וברמת חומרי הגלם של ענפי הכלכלה השונים. לסיום יוצעו המלצות מדיניות ראשוניות למשק הישראלי.

הגדרות ומיקוד העבודה

שרשרת אספקה גלובלית מוגדרת כמכלול פעולות הייצור של סחורות ושירותים עד הגעתן לצרכן. שרשרת ערך גלובלית כוללת, בנוסף, גם פעולות יוצרות ערך כגון תכנון ועיצוב, שיווק ושירות לאחר מכירה. חוסן של שרשראות אספקה מוגדר כיכולת להתכונן, להגיב ולהתאושש מהפרעות בלתי צפויות, ולחזור במהירות לפעילות שגרתית של מכלול פעילות הייצור של סחורות ושירותים.

בעבודה הנוכחית נבחן את חוסן שרשראות האספקה בשגרה, כלומר אין הכוונה לתרחישי ייחוס אקוטיים, אלא ליכולת להתמודד בצורה מיטבית עם הפרעות שהם חלק מהשגרה התפקודית של המערכת הכלכלית.

יש לקחת בחשבון שהמערכת הגלובאלית מצויה כיום בתהליך של "שגרה מתדרדרת" וישנו צורך לבחון את מקומה של ישראל במערך העולמי החדש שנוצר. העבודה הנוכחית מייצרת מידע וניתוחים הנדרשים להתמודדות עם היבטים שונים של האתגר.

מבנה העבודה

העבודה כוללת שני חלקים:

• סקירת מקרי בוחן מהעולם – מדיניות חוסן משקי ושרשראות אספקה ב 5 מדינות נבחרות, כלכלות מובילות (ארה"ב, האיחוד האירופי) ומדינות קטנות יותר בעלות כלכלה פתוחה, ומעורבות רבה בשרשראות אספקה בינלאומיות(דרום קוריאה, אירלנד, סינגפור).
• ניתוח התלות של ישראל בשרשראות אספקה עולמיות. הניתוח שאב מידע מתוך בסיס מידע נרחב שהוכן על ידי אנשי הOECD ובו סקירת מידע מ 76 מדינות )כולל ישראל) ובנוגע ל 45 ענפים כלכליים. המידע נותח בשני צירים: החשיפה הגלובאלית של ענפי הכלכלה; וחוסן האספקה של מוצרים המהווים חומרי גלם ורכיבים לענפי הכלכלה הישראלית.

לסיכום העבודה מובא מערך של המלצות לחיזוק החוסן המשקי של ישראל מול שינויים

בשרשראות האספקה, המלצות הנגזרות מלימוד מקרי הבוחן מהעולם וניתוח בסיס הנתונים של הOECD והתאמות למצב בישראל, על בסיס שיחות עם אנשי משרד הכלכלה וגורמים , מייעצים נוספים.